כל עוד הנפגע נמצא במים – מצבו ממשיך להתדרדר. ישנה חשיבות עליונה להוצאה מהירה של הנפגע, למקום בו ניתן לבצע החייאה יעילה/לקבל סיוע רפואי. מתן עזרה ראשונה כלשהי במים -  ובעיקר לצולל חסר הכרה - בעייתי מאוד.

 
המציל נמצא במצב של עומס אדיר. הוא צריך לשמור על הנפגע מעל המים, לבדוק את מצבו, להזעיק עזרה ולגרור אותו לחוף. לכן, על המציל לעשות ככל שניתן לרתום אנשים לסייע לו ו/או להגיע עם הנפגע לחוף או לסירה.

קשה מאוד להבין מה מצבו של הנפגע בעודו במים. ציוד הצלילה שעליו מקשה מאוד להבחין בפגיעות וכן לבדוק נשימה. בלתי אפשרי לבצע עיסויי חזה כאשר הנפגע אינו שוכב על מצע קשה והאפקטיביות של הנשמות ההחייאה נמוכה בשל התנוחה הלא נוחה של המציל. בנוסף, במים לא ניתן לעשות שימוש בכלים מצילי חיים כמו דפיברילטור ומתן חמצן.

עם ההגעה לפני המים ולאחר מתן הנשמות ה"זהב" על המציל לבצע הערכת מצב מיידית שתכלול את מסלול הגרירה הקצר ביותר האפשרי לסירה/לחוף. במקרים רבים (בעיקר באילת) המציל הזעיק גולשים או שחיינים סמוכים, והם סייעו בגרירת הנפגע לחוף. בחלק מהמקרים, סירות שהיו בסביבה הגיעו לסייע או שיצרו קשר עם משטרת החופים.

למתן עזרה ראשונה לצולל על גבי סירה יש יתרונות וחסרונות. על הסירה ניתן לבצע החייאה מלאה הכוללת עיסויי חזה, יש בה אנשים נוספים שיכולים לסייע והיא נעה לחוף בזמן הטיפול תוך יכולת לתקשר עם צוות רפואי שיוזנק לאירוע. בחלק מהמקרים יש בספינה מכשיר דפיברילטור ואם זאת סירת צוללים, אז תהיה  בה ערכת חמצן רפואי.
המגבלה העיקרית של מתן עזרה ראשונה על גבי סירה היא זמן ההגעה לחוף. במקרים בהם מדובר על ספארי צלילות הרחק בלב ים, ייקח לסירה שעות רבות להגיע לחוף מבטחים ולכן במקרים חריגים יזומן פינוי רפואי בהיטס, שיחלץ את הנפגע להמשך קבלת טיפול בבית החולים.