מושג מרכזי נוסף במודל הוא זמן מחצית (half-time).

זהו הזמן הדרוש לרקמה להגיע למחצית מהריכוז הסופי של הגז המומס בה, בין אם בטעינה או בפינוי גזים. כאשר לרקמות שונות - זמני מחצית שונים.

כאמור, המודל מחלק את הגוף למספר רקמות תיאורטיות, לכל אחת זמן מחצית שונה:

• רקמות מהירות (כמו דם ומוח): זמני מחצית קצרים (בין 2.5 ל-10 דקות)
• רקמות בינוניות (כמו שרירים): זמני מחצית בינוניים (20-40 דקות)
• רקמות איטיות (כמו עצמות ורקמות שומן): זמני מחצית ארוכים (75-480 דקות)

משמעות זמני המחצית בתכנון צלילה

1. בצלילה: כשיורדים לעומק, לחץ הגז האינרטי עולה ברקמות עם הזמן לפי זמן המחצית
2. בעלייה: כשעולים, רקמות משחררות גז לפי אותם זמני מחצית

לדוגמה, רקמה עם זמן מחצית של 5 דקות תגיע ל-50% רוויה לאחר 5 דקות, 75% לאחר 10 דקות, 87.5% לאחר 15 דקות וכן הלאה. לאחר 6 זמני מחצית (30 דקות במקרה זה), הרקמה נחשבת לרוויה מלאה (98.44%).

טבלאות הצלילה מבוססות על חישובים של רמות הגז המומס ברקמות השונות לאורך פרופיל הצלילה. הן מחשבות את הזמן הדרוש לכל סוג רקמה לשחרר את הגז המומס בבטחה. זה יבוא לידי ביטוי בזמני התחתית המירביים לכל עומק. בפועל:

• צלילות עמוקות מושפעות בעיקר מהרקמות המהירות ולכן הן בעלות זמני תחתית קצרים.
• צלילות רדודות מושפעות בעיקר מהרקמות האיטיות ולכן הן בעלות זמני תחתית ארוכים יותר.