בדומה לטבלאות הצלילה, חישובי הצלילה שמבצע המחשב מבוססים על מודלים מתמטיים המתארים את התנהגות הגזים המומסים בגוף הצולל במהלך הצלילה ולאחריה. המודל המרכזי שהשפיע בצורה המשמעותית ביותר על עולם הצלילה הינו המודל ההלדני, שפותח על ידי ג'ון סקוט הלדיין בתחילת המאה ה-20 ולמרות שעבר עדכונים ושיפורים רבים, עקרונותיו תקפים גם היום.

המודל ההלדני - מודל מסיסות הגזים

המודל ההלדני מבוסס על העיקרון שגוף הצולל מורכב ממספר "רקמות" תיאורטיות, כל אחת עם קצב טעינה ופינוי שונה של גזים אינרטיים (בעיקר חנקן). המודל מניח כי:

1. הגז נע מאזורים בעלי לחץ גבוה לאזורים בעלי לחץ נמוך.
2. קצב הספיגה והשחרור של הגז הוא אקספוננציאלי.
3. כל רקמה מתנהגת באופן עצמאי.
4. חלוקה של הרקמות למהירות ואיטיות.
5. טעינה ופינוי חנקן לפי זמני מחצית.