חללי האוויר בגוף המושפעים מהשתנות הלחץ בעת צלילה הם: הריאות, חלל הפה והאף (כולל הגרון), האוזן התיכונה והסינוסים. חללי אוויר נוספים עלולים להיווצר בנסיבות מסוימות בשיניים (סתימות לא טובות) ובמעיים.
בעת צלילה נוצרים גם חללי אוויר הקשורים לציוד הצלילה: חלל האוויר במסכה וכן חללי אוויר בין החליפה לבין הגוף.

מן האפרכסת מובילה תעלה אל תוך הגולגולת. זוהי האוזן החיצונית. בקצה יש קרום גמיש - עור התוף. מאחורי עור התוף נפתח חלל האוזן התיכונה. חלל זה גובל באוזן הפנימית, בה ממוקמים אברי השמיעה והתמצאות המרחבית (שיווי המשקל). בתוך האוזן התיכונה מצויות שלוש עצמות עדינות: הפטיש, הסדן והארכוף, הן עצמות השמע, המעבירות את התנודות שיוצרים גלי הקול, מעור התוף אל איבר השמיעה שבאוזן הפנימית. בצד הפנימי התחתון של חלל האוזן התיכונה מצויה תעלה דקה המקשרת חלל זה אל חלל האף והפה. תעלה זו קרויה "תעלת אוסטכיוס", או חצוצרת השמע.

הסינוסים הנם חללים בגולגולת המקושרים בתעלות דקות לחלל האף. קיימים שבעה סינוסים העלולים להיות מושפעים משינויי הלחץ בצלילה. שניים ממוקמים מעל ארובות העיניים, שניים מעל הלסת העליונה ושניים בצדי האף. סינוס נוסף, שביעי, ממוקם בין אחורי חלל הפה והאף לבין קליפת המוח.
הסינוסים הם חללים בעצם הגולגולת וצדם הפנימי מכוסה רקמה רירית עשירה בכלי דם (כמו חלל הפה).