בצלילת מכשירים, הצולל מקבל אספקה שוטפת של אוויר מהמיכל שעל גבו. הצולל נושם אויר מווסת, בלחץ השווה ללחץ הסביבה. למעשה, משווה הצולל את הלחץ שבמערכת הנשימה שלו ללחץ הסביבה ע״י נשימה סדירה. אצל צולל שינשום בצורה סדירה לא יחול כמעט שום שינוי בנפח הריאות. עם זאת, גם צוללים בצלילת מכשירים חייבים להשוות את הלחץ באוזניים בעזרת פמפום. הבעיה העיקרית הנוגעת להשתנות לחץ הסביבה בצלילת מכשירים, קשורה לעלייה אל פני המים עם תום הצלילה. העלייה חייבת להיעשות בצורה מבוקרת ומודרגת, כאשר הצולל נושם באופן סדיר, משווה את לחץ האוויר בריאות ללחץ הסביבה ומונע בכך התרחבות יתר של הריאות. אם הצולל יעצור את נשימתו בעת העלייה, יגרום למעשה ל״כליאת״ אוויר בלחץ גבוה בריאותיו, כשלחץ הסביבה יורד בהדרגה עם העלייה כלפי מעלה. האוויר הכלוא ישאף להשוות את לחצו עם הסביבה שבחוץ והריאות יתרחבו. אם הריאות יתרחבו מעבר לגבול גמישותן, עלולים להיווצר קרעים בריאות (ראה הרחבה בפרק סיכוני צלילה: קרעים בריאות).

בצלילת מכשירים אין לעצור את הנשימה!!!