כאשר "הולכים לאיבוד" מתחת למים או מאבדים את חוש הכיוון ניתן וכל מה שלמדנו עד כה לא עוזר, לעיתים הפתרון היעיל ביותר יהיה לעלות לפני המים ולהסתכל 360 מעלות בכדי לזהות את נקודת היציאה בין אם היא סירה או החוף.

למרות שזאת השיטה היעילה ביותר "להתאפס" על כיוון הצלילה שלנו, הצצה עלולה להיות די מסוכנת ממספר היבטים:

פרופיל הצלילה: עליות וירידות בצלילה עלולות לחשוף את הצולל לתופעת הדקומפרסיה.
תנועת כלי שיט: עליה לפני המים באזור בו יש תנועת כלי שיט מסכנת את הצוללים.
היפרדות/אבדן בן זוג: עליה להצצה של צולל אחד מתוך קבוצה עלולה לייצר היפרדות בשל תנאים כמו זרם חזק על פני המים. במקרה כזה הצולל לא ידע לחזור לקבוצה, וגם אם כן, הסיכוי לחבור לקבוצה וגם "לזכור" את הכיוון החדש אליו הקבוצה אמורה לצלול נמוכה מאוד.

הפתרון היעיל ביותר לכל אלו הינו שימוש במצו"ל – מצוף סימון צולל שאותו מעלים מתחת לפני המים. ניתן לקבע את חוט המצו"ל לאובייקט קבוע מתחת לפני המים או לתת לצולל אחר מקבוצת הצוללים לאחוז בו כאשר מעוניינים לחזור לעומק הצלילה. או לעלות תוך כדי אחיזתו.
בעזרת שימוש במצו"ל הצולל מסמן לכלי שיט לא להתקרב (עם זאת אסור לצולל לסמוך ב-100% שכלי שיט לא יתקרבו למצו"ל) הוא מקל על עליה בקצב בטוח ואם נדרש אז ביצוע של חניית בטיחות בעומק קבוע. בנוסף, השימוש במצו"ל מאפשר לצוללים על פני המים, ולאחרים, בחוף או בסירה להבין היכן אתם עוד לפני הגעתכם לפני המים (יתרון משמעותי במקרה של הפרדות/אבדן בן זוג).

כאשר הגעתם לפני המים ו"התאפסתם" על הכיוון או המטרה אליה אתם מעוניינים להגיע נדרש לקבל החלטה האם לבצע זאת בטילוף על פני המים או להעמיק ולצלול לכיוונה.

אם מדובר בסיום הצלילה כנראה שתעדיפו לבצע זאת בטילוף על הגב, אולם לפעמים הזרמים על פני המים יקשו מאוד על התנועה לכיוון המבוקש והדרך הנכונה להגיע לנקודת היציאה תהיה מתחת לפני המים. אם מדובר בהתחלת הצלילה ואתם רוצים להמשיך לצלול, אז כל עוד לא ביצעם עליה מעומק שעולה על 6 מטר וקצב העלייה שלכם היה איטי ובטוח אזי ניתן לחזור לצלול, אולם אם עליתם מעומק רב יותר ו/או קצב העלייה שלכם מהיר מידי לא מומלץ להעמיק שוב. תוותרו הפעם ויהיה זה לקח לצלילה הבאה לתכנן טוב יותר את מסלול הצלילה.

טיפים להצצות